מבוא ל-SDN
רשתות תקשורת מסורתיות רשתות התקשורת המסורתיות מורכבות מרכיבי רשת אותם לרוב מגדירים בצורה ידנית באמצעות ממשק שורת פקודה (CLI). לכל רכיב ברשת יש מספר תפקידים אותם עליו לקיים, למשל נתב, חלק מתפקידיו: 1. לבדוק את כתובת היעד של החבילה בטבלת הניתוב כדי לדעת לאן להעבירה. 2. החסרת ערך ה-TTL במעבר בכל "תחנה". 3. שימוש בפרוטוקולי ניתוב כמו BGP, OSPF כדי ללמוד על טופולוגית הרשתות ולדעת איזה ניתובים להכניס לטבלת הניתוב. 4. שימוש בפרוטוקול ARP, כדי לגלות את כתובת ה-MAC של ה-"תחנה הבאה" לצורך העברת החבילה. אנו יכולים להפריד את התפקידים השונים של "רכיב רשת" לשלושה מישורים שונים: 1. מישור ניהולי(MANAGEMENT PLANE): מישור זה מייצג את אפשרויות הגישה וניהולו של הרכיב, למשל התחברות אל הרכיב דרך חיבור מרוחק באמצעות פרוטוקול SSH. 2. מישור הבקרה והשליטה(CONTROL PLANE): מישור זה מייצג תהליכים שקורים בתוך הרכיב, כמו הרצת פרוטוקולי ניתוב ובניית טבלאות ניתוב, למידת כתובות פיזיות ובניית טבלאות MAC, הרצת פרוטוקול עץ פורש (STP). 3. מישור המידע(DATA PLANE): מישור זה אחר...